טיול מאורגן לפורטוגל - מידע למטייל

על קצה המזלג אודות ערים ומקומות מרכזיים בהם נבקר במהלך הטיול המאורגן לפורטוגל

ליסבון (Lisboa)
בירת פורטוגל והעיר הגדולה במדינה, שוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי לגדותיו של שפך נהר טאז'ו. המרכז העתיק וההיסטורי של העיר בנוי על גביהן של שבע גבעות בעלות מורדות תלולים, ולכן בחלק מרחובות העיר ניתן לנוע רגלית בלבד. מרכז העיר מכונה גם "העיר התחתונה" ("באישה" בפורטוגזית), והוא עומד להפוך לאתר מורשת עולמי של ארגון אונסק"ו. רובע אלפמה הוא העתיק ביותר בעיר, ונפגע פחות מאזורי העיר האחרים ברעידות האדמה החזקות שפקדו את העיר. רובע אלפמה היה בעבר גם מקום משכנם של יהודי העיר. טירת סאו ז'ורז'ה שוכנת על גבי הגעה הגבוהה ביותר בעיר, ומעל חומותיה נשקף נוף מרהיב של העיר. בליסבון מוקדי עניין רבים ובהם מנזר ז'רונימוש, הבנוי בסגנון גותי מנואליני (גותיקה פורטוגזית מאוחרת, מהודרת ומורכבת, בשילוב אלמנטים ימיים ודימויים ממסעותיהם של מגלי עולם פורטוגזים); מגדל בלן, המסמל את תגליותיו של ואסקו דה גאמה, ונדמה מרחוק למעין ספינה; אנדרטת מגלי הארצות, ככר רוסיו, פלאזה דה קומרסיו ועוד.

סינטרה (Sintra)
עיירה הררית השוכנת כשלושים קילומטרים צפונית מערבית לליסבון, בסביבה מיוערת ומקסימה. בשל המיקום והנופים הסובבים את העיירה, הוקמו בה ארמונות ומבני פאר לאורך השנים, והיא שמשה כאתר נופש למלכי פורטוגל. בשנת 1995 הוכרזו נופיה התרבותיים של העיירה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בראש הגבעה הגבוהה בעיירה הוקמה במאות השמינית והתשיעית "מצודת המורים" (Castelo dos Mouros) שבתוכה נבנתה כנסייה לאחר הכיבוש הנוצרי. הארמון הלאומי של סינטרה נבנה בין המאות ה-14 וה-16 בידי מלכי פורטוגל, על בסיס מבנה קדום, והוא מצוי במרכז העיירה של היום. ארמון זה היה למעון הקיץ של מלכי פורטוגל. בעיר מצויים ארמונות מפוארים נוספים ובהם הארמון הלאומי פנה, שנבנה על ידי המלך פרננדו השני כמתנה לכבוד רעייתו המלכה מריה השנייה.

קאבו דה רוקה (Cabo de Roca)
הנקודה המערבית ביותר בפורטוגל וביבשת אירופה כולה, מצויה על גבי מצוקי סלע עצומים, המתנשאים עד ל-140 מטרים מעל מימי האוקיינוס. "כף הסלע", שכונה בעבר "כף ליסבון", מצוי כארבעים ושניים קילומטרים ממערב לליסבון. במקום ניצב מגדלור שנבנה במאה ה-18, וכן עמוד אבן שבראשו צלב. על עמוד האבן טבועות הקואורדינטות, המציינות את מיקומו הגיאוגרפי של הכף. במקום חקוק גם משפט של המשורר הפורטוגזי לואיש דה קמואש, שחי במאה ה-16: "כאן... מקום בו הארץ מסתיימת והים מתחיל...". קאבו דה רוקה מהווה נקודת תצפית נפלאה עם נוף עוצר נשימה של מרחבי האוקיינוס האטלנטי וקו החוף המצוקי. במקום מצוי גם מצפה ציפורים.

קשקאיש (Cascais)
עיירת נופש נעימה שהיתה בעבר כפר דייגים, וגם כיום ניתן לראות בנמלה הציורי סירות ורשתות דייגים. קשקאיש שוכנת לחוף הים, במרחק של כ-22 קילומטרים מן הבירה ליסבון. בהליכה לאורך החוף אפשר להגיע אל בוקה דו אינפרנו (Boca do Inferno) - "פי הגיהנום" אזור בו גלי האוקיינוס מתנפצים אל מצוקי החוף. בימים ראשון ורביעי מתקיים במקום שוק מקומי, ובימי ראשון נערכת מלחמת שוורים פורטוגלית מסורתית, שבה הפר אינו מוצא להורג. במרחק של כעשרים דקות הליכה מקשקאיש (וכמה דקות נסיעה) מצויה עיירת הנופש אשטוריל (Estoril), ובה קזינו, מלונות ובתים מפוארים ששמשו כמשכן למלכים ולאנשים אמידים מרחבי תבל.

אובידוש (Obidos)
עיירה קטנה וחיננית, המצויה על גבעה כ-85 קילומטרים צפונית לליסבון. העיירה ניתנה במתנה למלכת פורטוגל דונה איזבל, על ידי המלך דון דיניש, במאה ה-13. בעיירה מוקפת החומה ישנו רחוב ראשי אחד שממנו יוצאות סמטאות יפות וציוריות. בתי העיירה מסויידים לבן ופתחי הדלתות והחלונות צבועים וממוסגרים בצבעי צהוב וכחול. הביצורים וצריחי החומה הימי-ביניימית מעוגלים ושמורים, גגות הרעפים אדמדמים, ועל הקירות והגגות משתרגים מטפסים פורחים. ברחובות העתיקים והצרים ישנן חנויות למלאכת יד מקומית - עבודות עור, סלים קלועים, תחרה וקרמיקה. הרחוב הראשי של העיר מוביל מן השער הראשי דרך ככר השוק וכנסיית סנטה מריה אל טירת אובידוש. הטירה נבנתה במאה ה-13 ורובה נחרב ברעידת האדמה של שנת 1755. היא שוחזרה ושוקמה, וכיום ניתן לעלות אליה לתצפית יפה על הנוף הכפרי-חקלאי של האזור.
 
נזרה (Nazare)
עיירת חוף ודייג הקרויה על שם העיר "נצרת", ומצויה במרחק של כ-110 קילומטרים מצפון לליסבון. שמה של העיירה ניתן לה בעקבות מסורת מקומית: העיר הוקמה על מצוק, שאליו ניתן להגיע כיום ברכב או בפוניקולר (רכבל). במאה ה-12 נהל אביר מקומי במהלך מסע צייד מרדף אחר צבי. הצבי הבורח קפץ מעל למצוק. המסורת מספרת כי באותה עת נתגלתה לאביר מריה הקדושה בחזיון, מנעה ממנו בדרך נס לקפוץ אחר הצבי הנמלט, ובכך הצילה את חייו. במקום ההתרחשות הוקמה כנסייה לזכר מריה הקדושה מנצרת, ומכאן שמה של העיירה. בעיירה ישנו חוף רחצה, נמל סירות דייג ומסעדות רבות.

באטאליה (Batalha)
עיירה סמוכה לנזרה, שבה מצוי מנזר סנטה מריה דה ויטוריה, מן המנזרים הגדולים והמרשימים ביותר בפורטוגל. זהו מנזר גותי מפואר שנבנה החל מ-1386 ועד שנת 1532, על מנת לציין את עצמאותה של פורטוגל ואת הנצחון על הספרדים. פירוש שם המנזר הוא "קרב". המנזר נפגע מאז בנייתו בכמה רעידות אדמה, ושוקם חלקית. חלק מן הקפלות של המנזר קרויות הקפלות ה"בלתי גמורות" והן אינן מקורות עדיין. באחת הקפלות של המנזר קבור אנריקה הספן, וסיור במקום כולל מעבר בחצר ובגינת המנזר, במזרקה ובמגורי הנזירים. מנזר באטאליה הוכרז כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו.

קואימברה (Coimbra)
עיר שהיתה למשך זמן מה עיר הבירה של פורטוגל, ומהווה כיום מרכז מנהלי למחוז בעל אותו שם, המצוי במרכז המדינה. קואימברה שוכנת על לחופי נהר מונדגו, ומשמשת כמרכז מסחרי ועיר שוק. בעיר ישנן קתדרלות יפות, והעיר העתיקה ציורית וקסומה. בקואימברה פועלת אוניברסיטה עתיקה, שנוסדה בשנת 1290, ומהווה כיום את אחת האוניברסיטאות המובילות בעולם דובר הפורטוגזית. באוניברסיטה, שהיא מן העתיקות באירופה, מצויה ספריה גדולה, ובה מאות אלפי ספרים בשפה הפורטוגזית. בקואימברה חיתה קהילה יהודית החל מימי הביניים ועד לשלהי המאה ה-15, אז אולצו יהודי העיר להתנצר.

יער בוסקו (Bussaco)
יער טבעי על גבי מדרון תלול, המהווה פנינה ייחודית בארץ שבה החקלאות דחקה והעלימה את מרבית היערות והצמחיה הטבעית. היער הוא אחד מן העתיקים באירופה, ומצויים בו עצים בני מאות שנים ובינהם עצי ער אציל (דפנה), דולב, אלונים ועוד. היער הירוק, הגזעים המתפתלים, השרכים והחזזיות התלויות מהם, מהווים תפאורה לשביל ייחודי שמוקדש לסיפור מסעו האחרון של ישו, כשהצלב נישא על גבו. לאורך השביל מצויים פסלים המשחזרים את המסע בסגנון ריאליסטי, כולל פצעי הגוף, הדם והייסורים. בלב היער עומד ארמון בוסקו, המשמש כיום כבית מלון היסטורי מפואר. הארמון בנוי בסגנון ניאו-מנואליני, עטור אריחים כחולים ולבנים ובו גילופי אבן בעלי מוטיבים ימיים כדוגמת קונכיות ופנינים. סביב הארמון מוריקים ופורחים גנים בוטניים מרשימים.

רכס הכוכב (Serra da Estrela)
רכס ההרים בלב פורטוגל, הנפרש לכל רוחבה של הארץ. ברכס הכוכב מצויים הרי גרניט נישאים, עמקים יפהפיים, מדרונות תלולים, ערוצי נחלים וצמחייה ירוקה המורכבת מיער עצי מחט. ברכס הכוכב מצויה פסגת ההר הגבוה ביותר בפורטוגל היבשתית - הר המגדל (El Torre). ההר מתנשא לגובה של 1993 מטרים מעל פני הים, ניתן להגיע אליו ברכב, ונשקף ממנו נוף מרהיב. גוארדה, העיר הגבוהה ביותר בפורטוגל, מצויה במרומי רכס הכוכב. בעיר התגוררה קהילה יהודית מן המאה ה-19 ועד לגירוש היהודים בשנת 1497.

בלמונטה (Belmonte)
כפר המצוי כשלושים קילומטרים מדרום לעיירה גוארדה. בבלמונטה התגלתה בשנת 1925 קהילה של יהודים אנוסים, אשר שמרו במשך למעלה מארבע מאות שנים על יהדותם בסתר. בכפר מצויים בית כנסת חדש, שנבנה לאחר שהקהילה "התגלתה" בראשית המאה ה-20, וכן מוזיאון יהודי, בו ניתן ללמוד על אורחות החיים של יהודי המקום כאנוסים.

טרנקוזו (Trancoso)
עיירה ימי-ביניימית ציורית, שבה התקיימה בעבר קהילה יהודית גדולה ותוססת. במרכז ההיסטורי של העיירה ניתן לראות שרידים לתרבות ולמסורת היהודית ובהם תבליט של אריה המצויר על קיר אחד הבניינים במקום, ומסמל את גור האריה של שבט יהודה.

פורטו (Porto)
עיר נמל יפהפייה הממוקמת לחופי האוקיינוס האטלנטי ועל הגדה הצפונית של שפך נהר דואורו (Duoro). פורטו היא העיר השנייה בגודלה ובחשיבותה בפורטוגל, ויש בה מרכז תעשייתי ועסקי מפותח. המטרופולין של פורטו מונה למעלה ממיליון וחצי תושבים. המרכז ההיסטורי של פורטו הוכרז כאתר מורשת תרבות עולמית של אונסק"ו. מן הנהר עולים רחובות צפופים לעבר מרכז העיר. מבני העיר העתיקה מלאי יופי וחן - חלקם בנויים מלבנים אדומות, מצופים אריחים מצויירים, ועטורי מרפסות ופתחים מעוצבים. הקתדרלה של פורטו בנויה על גבעה במרכז העיר ומן המרפסת שלה נשקף נוף מרהיב של העיר ונהר דאורו.

כנסיית סאו פרנסיסקו

 מכונה גם "כנסיית יורדי הים" והיא בנויה אבן ועץ. צמוד לכנסייה מצוי ארמון בולסה, שבו שכן בניין הבורסה הישן של העיר. הארמון המדהים נבנה במחצית השניה של המאה ה-19, בסגנון ניאו-קלאסי. בארמון ישנן שתי קומות, וכל חדר בו מעוצב בסגנון ייחודי ושונה. בגדתו הדרומית של נהר דאורו שוכנת העיר וילה נובה דה גאיה, ובה מרוכזים יקבי יין רבים, בהם מיוצר יין הפורט המתוק המקומי, המחוזק בברנדי בתהליך הכנתו.

אביירו (Aveiro)
העיר אביירו, שמכונה "ונציה של פורטוגל", מצוייה לחופי לגונה גדולה במערב פורטוגל. בשל מיקומה, מקורות הפרנסה המקומיים הם כריית מלח ואיסוף אצות. בגשר המרכזי של העיר ניצבים פסלים המתארים מלאכות מסורתיות אלו. לרוחב העיר עוברת תעלה ארוכה, ובדומה למקור הונציאני, יש בה תעלות וגונדולות מקושטות בעלות חרטום נישא, שאותן משיטים גונדוליירים בלבוש מסורתי. בעיר ישנו מוזיאון לאמנות פורטוגזית בתוך מבנה ששימש בעבר כמנזר. בעיר מתקיים שוק דגים מעניין ומסעדות העיר מוגשות מגוון מנות ייחודיות ומקומיות של פירות ים. חובבי המזכרות ישמחו לגלות כי העיר מהווה מרכז לייצור כלי חרס ופורצלן.

טומר (Tomar)
עיירה עתיקה הבנויה על גדת נהר נאבאו, שבה מצוי בית הכנסת העתיק ביותר בפורטוגל. בית הכנסת נבנה במאה ה-14, בנייתו הושלמה בשנת 1460, והוא הפסיק לפעול עם גירוש יהודי פורטוגל בשנת 1497. מבנה בית הכנסת שמור, ובימים עברו כמעט ולא נעשה בו שימוש. כיום משמש בית הכנסת כמוזיאון לעברה של הקהילה היהודית בעיר, והוא קרוי על שמו של המתמטיקאי והאסטרונום היהודי אברהם זכות, שסייע למגלה הארצות ואסקו דה גאמה במסעותיו. בעיר חיים עד היום צאצאי האנוסים, ובשנת 2013 הוכנס לבית הכנסת ספר תורה. מחוץ לעיר מצוי מנזר מרשים ומרובה אכסדרות, שנבנה בסגנון ארכיטקטוני מנואליני. המנזר בנוי בתוך טירה צלבנית-טמפלרית ישנה, שהמבנה שלה מחקה את מבנה כנסיית הקבר בירושלים. בעיירה ישנו מדרחוב עם בתי קפה נעימים.