טיול מאורגן לאוזבקיסטן - מידע למטייל

כלכלה ופוליטיקה
המדינה קיבלה עצמאות בשנת 1991 כאשר עד אותה שנה היא היוותה חלק מברית המועצות. שיטת המשטר השלטת הינה דיקטטורה נשיאותית. הממשלה מונעת התפשטות תהליכים דמוקרטיים ומונעת חופש פעולה של גורמי אופוזיציה ותקשורת. הדת השלטת היא האסלאם. רוב התושבים הינם מוסלמים סונים מתונים ביותר ונטולי כל קיצוניות דתית. אוזבקיסטן משופעת במשאבי טבע רבים בין השאר במרבצי נפט וגז, ובמאגרים טבעיים של מתכות כגון זהב, נחושת וכסף, עופרת ואבץ ועוד. חלק ממקורות הכנסתה הוא יצוא ענפי כותנה, ייצור מסיבי של זהב וגז, מכונות, מכוניות וכימיקלים שונים. בניגוד לעושרה הטבעי של המדינה, אזרחיה עניים והשכר הממוצע החודשי הוא בסביבות עשרות דולרים בודדים. רפורמות כלכליות שונות שנועדו לשפר את מצב הכלכלה לא נשאו פירות וזאת בשל שחיתות שלטונית ואזרחית שהתפשטה במדינה כנגע ממאיר. נכון להיום מצב הכלכלה עדיין בעייתי, שיעורי הצמיחה נמוכים ואילו שיעור האבטלה נחשב לגבוה.

תיירות

מבחינה תיירותית אוזבקיסטן מהווה אטרקציה מיוחדת במינה בשל היותה יושבת על דרך המשי הידועה שהיוותה דרך מסחר ראשית של עמי המזרח בתקופות קדומות ובשל מאפיינים נוספים כמו למשל הרכב האוכלוסייה המוסלמי שתרם רבות לעיצוב פני האדריכלות בערים שונות כמו סמרקנד ובוכרה, דבר שהתבטא בין השאר בבניית מסגדים שכיפותיהם נראות למרחוק בשל צבעיהם הנועזים וסגנונם הארכיטקטוני האסלאמי הייחודי. חלק מתמונות הנוף המאפיינות את המדינה הינו כפרים מסורתיים עתיקי יומין היושבים בתוך נופים הרריים שחלקם עדיין מוקף בחומות מזמנים עברו. בנוסף האוכל האותנטי הטעים וסגנונו הקולינרי המיוחד, השווקים הססגוניים, צורות הלבוש המסורתיות, שטיחי הבד הידועים שכל אחד מהם מהווה יצירת אמנות בפני עצמה, כל אלו ועוד הופכים את אוזבקיסטן לאטרקציה של ממש.

טשקנט (Tashkent)

טשקנט היא בירתה של אוזבקיסטאן העצמאית משנת 1991 והיא העיר הגדולה במדינה עם אוכלוסייה המונה למעלה מ 3 מיליון איש. פירוש שמה באוזבקית הוא: "יישוב האבן" והיא ידועה בזכות השילוב הייחודי המתקיים בה של מבנים מרהיבים מימי ארכיטקטורה אירופית, השפעות סובייטיות וגורדי שחקים משובצים בזכוכית. היא מהווה את המרכז הכלכלי החשוב במדינה ומרכז תחבורתי חשוב באסיה כולה. כמו ערים רבות באוזבקיסטאן, גם טשקנט היא עיר עתיקה אך למרבה הצער היא ניזוקה קשות ברעידת אדמה אשר פקדה את האזור בשנת 1966. השלטון הקומוניסטי ששלט כאן בתקופה זו מיהר לשקם את העיר אך למרות המאמצים הללו, אבדה האותנטיות של העיר. בזמן מלחמת העולם השנייה שימשה טשקנט מקלט לפליטים רבים וביניהם יהודים, אשר חלקם נותרו לחיות בה והקימו בה קהילה נפרדת מזו הבוכרית. בשנת 2007 הוכרזה טשקנט על ידי אונסק"ו כמרכז תרבות האסלאם ואכן יש מאמץ המתבטא בהזרמת כספים לשימור ולשיפוץ מונומנטים אסלאמיים חשובים. תושביה מתגאים בעובדה שבמוזיאון אשר בעיר ניתן לראות את הקוראן הקדום בעולם. על פי המסורת האסלאמית, החליף עות'מאן נרצח בעודו קורא בקוראן ולכן נראים כתמים של דם על הדפים מן הקוראן העתיק.

אורגנז' (Urgench)

אורגנז' היא עיר מודרנית אשר נוסדה בראשית המאה ה-20. היא בירתו האדמיניסטרטיבית של חבל חורזם ויש לה תפקיד חשוב מבחינת התנועה והתחבורה האזורית. יש בה שדה תעופה בינלאומי ומקומי, רכבות יוצאות ועוברות דרכה לרחבי אוזבקיסטאן ולאסיה בכלל.

חיווה (Khiva)

חיווה היא עיר קסומה אשר נוסדה בנווה מדבר והיא ללא ספק אחת הערים היפות באוזבקיסטאן. סיפור ימיה מתחיל עם התיישבות קדומה עוד במאה ה-5 לפני הספירה. במאה ה-8 נבנתה במקום מצודה גדולה על דרך המשי וברבות השנים הפכה לעיר מסחר משגשגת ושוקקת חיים. שליטים רבים חשקו בחיוה והיא נודעת בשל ההיסטוריה המטלטלת שלה וכן בשל שוק העבדים הגדול אשר התקיים בה. עם הכיבוש הסובייטי, נדמה שהעיר עצרה מלכת וכיום היא עיר שקטה, מוזיאונית כמעט, וניתן רק לדמיין את שיירות הסוחרים, את הצבעים, ההמולה, הריחות והסחורות שהיו בה. חומה עתיקה ומרשימה מקיפה את העיר ומרמזת על הסודות הכמוסים בה. פאר האדריכלות והאומנות האסלאמית ניבטים מכל עבר וארמונות מעוטרים מצויים בה בשפע. ריבוי הארמונות, המדרסות, פסיספי האריחים ויופייה המהפנט של העיר, זיכו אותה בתואר אתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו בשנת 1990.

המדבר האדום (Kizyl Kum)

משמעות השם קיזילקום היא החול האדום ואכן, מדבר זה הוא מרחבים של חול אדמדם, דיונות לרוב ושני נהרות עצומי ממדים. יש בו מספר נאות מדבר וכמובן בעלי חיים השורדים את התנאים הקיצוניים – חום כבד ביום וקור עז בלילה. בשל ההיסטוריה הגיאולוגית של המקום יש במדבר האדום עושר מינראלי הכולל זהב, נחושת אורניום, כסף, גז טבעי ונפט. בתקופות פרה היסטוריות ככל הנראה לא היה כאן מדבר שכן נמצאו כאן מספר עצמות דינוזאור. נתיב המים הגדול ביותר באסיה עובר כאן, זהו נהר האמו-דאריה אשר מסיים את מסלולו ונשפך בימת אראל. מראשית המאה ה-20 החלו הסובייטים להטות את המים מן הנחלים לעבר יישובים, ערים ושדות. כמויות עצומות של מים הוזרמו בצורה בלתי יעילה ובזבזנית מן הנחלים הגדולים החוצים את המדבר לערים ולכפרים שבאוזבקיסטאן. הדבר הביא לכך שכיום הצטמצמה הימה ב למעלה מ 60%, הקרקע הולכת וממליחה משנה לשנה והדגה כמעט נעלמת.

בוכרה (Bukhara)

בוכרה היא עיר עתיקה ויפה השוכנת על מפגש של שני נהרות. האזור כולו הוא נווה מדבר פורה אשר פרח ועלה כעיר חשובה על דרך המשי המפורסמת. לעיר בוכרה יש היסטוריה עשירה בת למעלה מ 2500 שנים, יש בה סמטאות עתיקות וציוריות, פארקים וגנים ירוקים, מסגדים רבים ומדראסות. השם בוכרה בא ככל הנראה מהמילה vihara אשר משמעותה בסנסקריט הוא מנזר. סברה נוספת היא שהמילה בוכארה באה דווקא ממילה בשפה הפרסית – בוכאר – אשר משמעותה מקור לימוד. ואכן, לאחר התבססותו של האסלאם בעיר, הפכה בוכארה למרכז לימוד אסלאמי ובו עשרות מדראסות ומסגדים. כיום המרכז העתיק של בוכרה הוא "עיר מוזיאון" שקטה ושלווה עם למעלה מ 140 מוצגים ארכיטקטוניים מרשימים ואומנות אסלאמית עתיקה מתקופת ימי הביניים. היהודים הראשונים הגיעו לבוכרה במאה החמישית, עם גירושם מפרס. הקהילה היהודית בבוכרה זכתה להגנה תחת השלטון האסלאמי, והפכה עם השנים למרכז היהודי באסיה. במאה ה-16 נוצר בבוכרה רובע יהודי (ששמו מאחאלה).

שאהריסבאז (Shaharisbaz)

שאהריסבאז, "העיר הירוקה" היא עיר יפהפייה וצבעונית הטובלת בצמחייה. היא ידועה כמקום הולדתו של טימור לנג (הברזל הצולע),אחד מן הכובשים החשובים והאכזריים באסיה. בימיו הייתה שאהריסבאז עיר חשובה ומפוארת, בה הוא בנה את ארמונו ומבנים נוספים אשר רבים מהם נותרו עד היום. בשנת 2000 הכריזה אונסק"ו על שאהריסבאז כיצירת פאר וכאתר מורשת עולמי. לשאהריסבאז היסטוריה ארוכת שנים והיא בת 2700 שנים לפחות. אלכסנדר מוקדון בילה כאזור זה את החורף וכאן הוא הכיר ונישא לרוקסאנה היפה. כיום שאהאריסבאד ידועה בזכות מגוון האומנויות שבה: אריגת שטיחים ומפות, כלי קרמיקה מסורתיים וכיו"ב.

סמרקנד

סמרקנד היא העיר השנייה בגודלה באוזבקיסטאן ומן הערים העתיקות בעולם. העיר הקדומה והיפה הותירה רושם עמוק בקרב נוסעים בעת העתיקה אשר כינו אותה "רומא של המזרח" ו"הפנינה של עולם האסלאם". מיקומה המרכזי על צומת דרכים חשובה בדרך המשי, הפך אותה לעיר המזוהה ביותר עם המסחר ומכאן גם מקור שמה, מרקנדה, אשר פירושה "עיר המסחר". בשנת 329 לפסה"נ הגיע לסמרקנד אלכסנדר הגדול ואמר עליה: "כל אשר שמעתי על היופי של סמרקנד הוא אמת, למעט העובדה שהיא יפה יותר ממה שיכולתי לדמיין". מכיוון שלא נותרו שרידים מתקופתו של אלכסנדר הגדול נוכל רק לדמיין כיצד נראתה העיר בימיו. סמרקנד של היום חייבת את יופייה לטימור לנג, אבי האוזבקים, אשר בנה כאן את בירתו לפני כ 600 שנים. הוא פאר אותה בעזרת טובי האומנים שייבא ממונגוליה, הודו ופרס. טימור הפך את סמרקנד ליהלום המבריק ביותר באימפריה הגדולה שלו ועד היום נותרו בה מבנים מרהיבים ומעוררי השתאות. כאן הוא בנה מסגד ומוזוליאום לכבודה של אשתו האהובה ביבי. גם את אחוזת הקבר שלו עצמו בנה כאן עוד בחייו. נכדו המלומד, אשר ירש אותו והפך לאחד מן האסטרונומים החשובים בהיסטוריה, בנה כאן מצפה כוכבים מרשים, מסגדים ומדראסות יפות.

הרי צ'ימגאן (Chimgan)

הרי צ'ימגאן מכונים בפי רבים "שוויצריה האוזבקית" משום גובהם הרב. הר צ'ימגאן הוא למעשה שלוחה של רכס הרים גדול אשר מתחיל בסין ומסתיים כאן. שמו של הרכס הוא טיאן-שן, ומשמעותו בסינית "הרי השמים". בהרי צ'ימגאן נמצא אתר הסקי הפופולארי ביותר באוזבקיסטאן ובימי החורף מגיעים לכאן חובבי ספורט השלג על סוגיו. באביב הופך האזור למקור משיכה למטפסי הרים, חובבי טרקים ואוהבי טבע. בקיץ ניתן לרכוב כאן על סוסים, ליהנות ממצנחי רחיפה, לטייל בטבע וליהנות מהאגמים, הנחלים, המפלים, מטעי התפוחים ויערות האשור המכסים שטחים נרחבים מהרי צ'ימגאן.

 
אגם צ'ארוואק (Charvak)

האגם המלאכותי צ'ארוואק, נוצר בשנת 1970 על ידי הסובייטים כדי לייצר חשמל באמצעות תחנה הידרואלקטרית. הם בנו סכר אשר אוגר את מימיהם של שלושה נהרות גדולים ולמעשה בכך מציפים את העמק. למרבה הצער, בקרקעית האגם נמצאים שרידים של התיישבות קדמונית ביניהם ציורי קיר, אזורי מגורים, גבעות ובהם חפצים המעידים כי כאן חיו בני אדם גם לפני אלפים רבים של שנים. כיום אגם צ'ארוואק הוא יעד לתיירות מקומית. מימיו הכחולים של אגם והאוויר הצח, מושכים רבים מן האוזבקים לנפוש כאן בבתי קיץ ובמלונות שלחופי האגם.